בשעה טובה ואחרי 11 שבועות הסתיים לו קורס הקצינים, מה שמציק לי זה שלא עדכנתי פה מאז.
מה שעוד יותר מציק לי זה שאני יודע שגם בהשלמה החילית לא יצא לי לעדכן יותר מדי…
בכל מקרה החלטתי לשתף אתכם בכמה תמונות ובסרטון הענקת הסיכה 
וכמה תמונות:
עם ניר שי
עם אבא
עם המשפחה
תודה לכל מי שהגיע לטקס!
יום כיפור דופק אצלי בדלת כבר מאתמול, תכף אני יורד לפתוח לו.
לפני שהוא יכנס וכולם ילבשו לבן אני רוצה לעצור רגע ולבקש סליחה.
לא פשוט לבקש סליחה, המשמעות היא להודות בטעות - אני שונא לטעות.
אבל כמו כולם, אני טועה, והרבה.
במהלך השנה אני כנראה פגעתי בלא מעט אנשים - את סליחת כולם אני מבקש.
במהלך המסע המטורף הזה שנקרא חיים לא תמיד אני עוצר ומסתכל מי נפגע מהריצה שלי קדימה, אולי רמסתי מישהו…
יום הכיפורים ובכלל חודש אלול מאותתים לנו לעצור בצד, לבדוק אם אנחנו נמצאים על הנתיב הנכון.
אם מישהו נפגע ממני אני מתנצל, אין זו הכוונה באף אחד מהפוסטים שלי.
גמר חתימה טובה וצום מועיל לכולם.
אהלן חבר'ה,
בראש ובראשונה אני אפתח בהתנצלות על קצב העדכונים המזעזע שלי, אני מודע לזה אבל זה המצב כרגע.
ביום שני בעז"ה אני מתחיל קורס קצינים בבה"ד 1 ולאחריו את שלב ההשלמה החילית, סה"כ זה אומר חצי שנה של יציאות גרועות במיוחד.
את הבלוג אני כנראה לא אעדכן בדברים הקשורים לקידום אתרים (כי גם אני לא מעודכן…)
אם אצליח אעדכן בנוגע לקורס ולחיים, מי שגם הצד הזה בבלוג מעניין אותו מוזמן להמשיך לעקוב.
אז בעוד חצי שנה אני אשוב לעדכן את הבלוג בצורה שהכרתם עד כה, בנתיים העדכונים יהיו שונים קצת..
ולסיום, סרטון שצולם בזמן ההכנה לקצונה… (מסתבר שאני במצב נפשי מעורער!)
שבת שלום!
כל הרשת מלאה בכתבות על מייקל ג'קסון, על התגובות הלא מאוד סימפטיות אני לא צריך להרחיב, אני בטוח שכולם קראו.
אני רוצה להביא פה צד שונה של מה שאנחנו יודעים על הזמר הזה שהיה לגדול זמרי הפופ בהיסטוריה.
בחורה בשם איריס כתבה מכתב ובו היא מתארת את האמת על מייקל ג'קסון, אני ממליץ לקרוא בחום.
יום הזכרון מקבל משמעות שונה כשאתה חייל.
לשמוע את הצפירה כשאתה לבוש מדי זית, מרגש ומחייב כאחד.
אני גאה להיות חייל בצבא הגנה לישראל, גאה בעובדה שבשנה הבאה, בטקס יום הזכרון הבא אני אהיה קצין בצבא הקטן הזה ששומר עלינו.
חבל שכבר לא פופולרי לאהוב את צה"ל, להיות חייל.
כל העולם כבר מכיר את סוזן בויל, כל העולם קיבל שוק ברגע שהאישה הזו התחילה לשיר.
(מי שלא יודע על מה מדובר מוזמן להכנס ולשמוע את השיר של סוזן בויל, אין אפשרות לעשות EMBED לכן תאלצו להכנס לקישור).
גם אני, כמו כל האנשים לא ציפית לכזה ביצוע מהאישה הזו, אבל למה בעצם?
מה גרם לי, לחשוב שאם אישה לא נראית טוב היא לא יכולה לשיר? מה עניין שמיטה להר סיני?
ואז הבנתי, שגם אני כמו כולם שבוי בסטיגמות, גם אני באופן לא מודע, מקשר בין מראה חיצוני ליכולות אחרות.
התרבות מהערבית, זו שסוגדת ליופי ולכסף הפכה את כולנו שבויים שלה.
היטיבה לתאר את זה השופטת בתחרות שאמרה שהמחזה הוא "The biggest wake-up call ever"
חברה, כדאי שכולנו נלמד משהו מהאישה הזו…
התגעגעתי!
התגעגעתי לכתוב בבלוג, התגעגעתי לתגובות והתגעגעתי לאנשים.
הצבא ניתק אותי מכל מה שקשור לקידום אתרים, לאינטרנט, לבלוגספירה ולאנשים מהרשת.
ניר (הבוס) הקפיץ לי אתמול מודם ובעצם החזיר אותי לעניינים.
החל ממחר אני אהיה עם מודם בבסיס וב3 חודשים הקרובים אחזור לפעילות, אומנם חלקית אבל מספקת.
בתקופה האחרונה קרו לא מעט דברים, הספקתי ללמוד את המערכת הצבאית (כמה שאפשר ב3 חודשים), להבין שקידום אתרים טבוע לי בדם וגם להתאכזב מאוד ממישהי.
מקווה לעדכן ולפרט בקרוב על הכל,
מחר אני מסתפח למקום חדש, אם אעדכן הרבה או לא זה תלוי בבסיס.
תאחלו לי בהצלחה
אני לא חושב שהתרגלתי עדיין למציאות בה אין לי אפשרות לעדכן את הבלוג שלי לפחות פעמיים בשבוע.
עדיין לא התרגלתי לעובדה שגם אין לי הרבה מה לכתוב בפן המקצועי של קידום אתרים מהסיבה הפשוטה שאני רחוק מהתחום בשלב הזה בחיים.
בקרוב אני מקווה שאוכל לחזור לתחום וגם לכתיבה בבלוג באופן שוטף יותר.
וקצת עדכונים,
יום חמישי הבא (29/1) אני מסיים טירונות 03 ועובר לשלב הבא בדרך לקצונה (עוד שנה וחודשיים).
בתקופה האחרונה ובמיוחד בשבועות שטח שהיו למדתי להעריך הרבה יותר את הלוחמים שלנו, מי שלא העביר 3 שבועות שטח (ואצל לוחמים זה פי כמה וכמה) לא יבין כמה לא פשוט העניין.
סיימתי היום לקרוא את הספר מן המדבר והלבנון, אני חושב שכדאי לכל ישראלי לקרוא את הספר, במיוחד בתקופת המלחמה שאנו נמצאים בה כעת.
דרך הספר ניתן ללמוד מהו מנהיג אמיתי, כיצד אמור לנהוג מ"מ (מפקד מחלקה) ומהו גיבור.
שיהיה שבוע טוב לכולנו
האמת, אין לי מושג מה הולך בתחום קידום האתרים, עד עכשיו הייתי 40 שעות בבית בכל שבוע, מעכשיו זה יהיה בכל שבועיים, אז על קידום אתרים אני לא אכתוב אבל יש לי בטן מלאה על הצבא.
יום רביעי, אמצע הלילה, צרחות "צבע אדום, צבא אדום".
אני טס מהשק שינה למיגונית בטון הקרובה, יחף וקפוא - מסתבר שהרגיעה נגמרה.
איך יכול להיות שצבא מחביא את החיילים שלו מאחורי מיגוניות ולא פותר את הבעיות?
איך יכול להיות שממשלה מקריבה אזרחים על מזבח שלום דמיוני?
באיזה בסיס אני נמצא כרגע אני לא אכתוב כי אני לא בטוח שמותר לי, אבל אני חושב שכולם יכולים להבין לבד.
אני גר ברושלים, עד הגיוס עבדתי במרכז, לא הבנתי את כל הלחץ הזה סביב צבע אדום, אז נפל קסאם - ביג דיל…
מסתבר שכן, צריך להצדיע לאנשים שבוחרים לגור בעוטף עזה למרות ההזנחה הפושעת של הממשלה, כשנמצאים שם ועוברים טילים מעל הראש - רק אז מבינים.
עכשיו בחירות, כנראה שכולם יבטיחו להביא בטחון ופתרונות לקסאמים, כולם יהיו בטחוניסטים וכולם יצליחו איפה שהאחרים נכשלו.
העובדות בשטח? הן אומרות שברק בתור שר ביטחון לא הצליח לעשות שום דבר, סחבק הוא לא,מסתבר שגם לא שר בטחון.
לבני שרה בממשלת אולמרט - זה אומר הכל.
ביבי כבר נכשל מספיק פעמים…
אבל העיקר שכולם יביאו בסוף בטחון….
ביבי? לבני? ברק? אני לא מאמין להם.
<היות ולכתוב עדכונים ארוכים אני לא אספיק ומה קורה בעולם הSEO אין לי מושג, החלטתי לפרסם פוסט קצר עם כמה תמונות מהצבא…
מקווה לחזור ולעדכן כמה שיותר מהר.
הטירונות שלי מסתיימת בסוף ינואר, השבוע הקרוב יהיה שבוע מטווחים ואחריו שבוע שדאות, יותר מזה אני לא זוכר.
שבוע טוב לכולם
והתמונות (תלחצו עליהן בשביל להגדיל):
אני בשק שינה
אני והנשק (M16 ארוך ומכוער)
חברים ואני בזמן עבודות רס"ר… (היום הכי קל בטירונות עד היום…)