הקוראים הוותיקים שלי יודעים שאחת המשימות המרכזיות בחיים "היזמיים" שלי הוא שיפור הפרודוקטיביות.
בשנתיים האחרונות חקרתי, התייעצתי וסיגלתי לעצמי לא מעט הרגלים במטרה להגיע ל"מטרת הזהב" – חיים נטולי לחץ.
בתכל'ס? לא הצלחתי.
נראה שככל שעושים יותר ככה יש יותר מה לעשות ושאיכשהו זמני הפגישות בולעים חלקים עצומים מהיום בלי תועלת אמיתית.
אז כמו שעשיתי בעבר, גם הפעם הלכתי לשאול את המומחים הגדולים ביותר שאני מכיר בניהול עסקים (כאלה שכבר הקימו חברות ענק, ראשי ערים, מומחים להתנהלות ארגונית וכו') – מה הסוד לניהול אפקטיבי ופרודוקטיבי של פגישות?
משה ליאון
לנהל עסק מוצלח זה דבר מורכב. לנהל עירייה זה מורכב עוד יותר,
קל וחומר את ירושלים עיר הבירה של ישראל, והעיר הגדולה ביותר בארץ.
ירושלים היא עיר המורכבת ממגזרים רבים בעלי צרכים ייחודים ושונים,
עיר המורכבת מעבר, הווה ועתיד, עיר המשלבת חול וקודש,
עיר המקודשת לכל שלוש הדתות,
על כל ההשלכות הניהוליות שיש למורכבויות אלה. ברצוני לתת שני טיפים משלימים לניהול טוב:
הראשון- ניסיון: בכדי להיות מנהל טוב יש צורך בניסיון ניהולי ומקצועי.
זכיתי והגעתי לתפקיד ראש העיר לאחר מסלול שהעניק לי ניסיון רב. ניסיון זה נבנה לאור עבודתי המקצועית: כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, כיו"ר רכבת ישראל, כמנכ"ל הרל"י, וכמובן בעבודתי כרו"ח ובעל משרד רואי חשבון מהמובילים בישראל.
הניסיון שאני מביא לתפקיד מסייע לי מדי יום: היכולת לתפקד תחת לחץ; לקרוא את הנתונים באופן נכון; לנהל תקציב של מעל עשרה מיליארד ₪; להתנהל בצורה טובה ובשיתוף פעולה עם רשויות המדינה והגופים הסטטוטוריים; לדעת להגיב בזמן ובמקום הנכון; לזהות הזדמנויות; ובכלל, לנהל את העסק הכל כך מורכב הזה, וכל זאת תוך מודעות לשליחות העמוקה והמחויבות שמגיעה עם התפקיד.
השני- הקשבה: בכדי להיות מנהל טוב צריך לדעת להקשיב.
עיריית ירושלים היא גוף המורכב מעובדים רבים – מעל 11,000 עובדים ועובדות. יתרה מכך, הלקוחות שלנו הם כל תושבי העיר – כמעט מיליון תושבים, זאת בנוסף לכל האורחים והתיירים המגיעים בימים כתיקונם.
בתפקידי כראש העיר אני לומד מדי יום עד כמה חשובה ההקשבה האמיתית לכל אחד ואחת מאלה: החל מסגני ראש העיר, הגורמים המקצועיים, ראשי האגפים, העובדים והעובדות במחלוקות השונות, ועד התושבים והתושבות – אותם אני פוגש באירועים מוסדרים וגם באופן ספונטני. מתוך ההקשבה ושיחה בגובה העיניים, ניתן ללמוד רבות כיצד לשפר ולייעל את הארגון ולאפשר לכלל העובדים והעובדות להרגיש שותפים מלאים לקידום העיר.
אני מאחל לכולם בהצלחה.
משה ליאון הוא ראש עריית ירושלים, עסק בראיית חשבון, כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 1997–1999 וכיושב ראש רכבת ישראל.
חנה רדו
במהלך חיי הייתי בישיבות הנהלה רבות מספור, כנראה שמאות כאלו, בישיבות האלו המנכ"ל דיבר
לפחות 60% מהזמן והקשיב 10% מהזמן. בתקופה הזו החלטתי שכשאני אנהל ישיבות הנהלה אני
אקשיב 90% מהזמן ואדבר רק אם נחוץ.
בשנים האחרונות אני מובילה קבוצה של 6 חברות, ובישיבות ההנהלה אני מקפידה על החלטתי:
90% הקשבה ו 10% דיבור שלי במקסימום. התוצאות יוצאות מן הכלל: ההקשבה שלי מעצימה את
כל המנהלות והמנהלים, אני נותנת דוגמא אישית להקשבה, אני נהנית ולומדת המון, ה 10% שלי
ענייניים, מסתמכים על דברי אחרים/ות וזוכים להקשבה והפנמה.
חנה רדו, מובילה את קבוצת תשעשרה- עסקים חברתיים בפריפריה הרחוקה: מצפה רמון, צפת, אופקים ועוטף עזה. בנוסף, נשיאת סופרסונס קהילה של כ- 3000 נשים לשוויון מגדרי בנקודות ההשפעה.
שמעון אלקבץ
הטיפ המרכזי הוא שיהיה לארגון מדריך ברור לאיך מנהלים פגישות.
בצורה הזו, מנהלים יכולים לדאוג שכולם מחויבים לניהול פגישות בצורה אפקטיבית ואחידה, ולשפר את הצורה שבה מנהלים פגישות (וקבלת החלטות) לאורך הארגון.
יותר ספציפית, החלק מתוך המדריך שלנו שעליו הייתי ממליץ בחום, הוא הנושא של שליחת החומר של הפגישה יום לפני הפגישה עצמה.
בצורה הזו, מנהל הפגישה מאפשר לכל המשתתפים לעכל את החומר ולבוא עם דעה ברורה. לפעמים, אפשר לקבל פידבק עוד לפני הפגישה ולהשיג תוצאה טובה יותר.
בכל מקרה, זה מאפשר למקד את הדיון בקבלת ההחלטות ולא רק במעבר על חומר, מה שמשאיר את המשתתפים בדרך כלל במקום של ״עיכול נתונים״ ותגובה מהמותן. כששולחים את הנתונים מראש, כולם באים מוכנים ואפשר לנהל דיון ענייני ולקבל החלטות מהר.
שמעון בוגר MBA, שותף מייסד ומנכ“ל ClimeCell שפיתחה פלטפורמה המאפשרת גישה לנתוני מז״א ברזולוציה גבוהה ורמת דיוק חסרת תקדים.
שמעון הקים את החברה בשנת 2016 בבוסטון יחד עם עוד שני יזמים, לאחר ששירת 11 שנה בחיל האוויר ונתקל בלא מעט מצבים מסכני חיים עקב שינויי מזג האוויר. עד כה החברה גייסה למעלה מ-100 מיליון דולר והיא מספקת כיסוי למאות עסקים וכ-500 מיליון בני אדם ברחבי העולם.
הרב שניאור אשכנזי
בחשיבה היהודית, אין תחליף לפגישות ואי אפשר לצמוח בלעדיהן. פגישה מאפשרת את המושג התלמודי הישן: "חברותא". ובעברית: האפשרות לשמוע דעה שניה ולצמוח ממנה.
כי עם כל הכבוד לידע ולניסיון שלך, הוא בסופו של דבר משקף את הנטיות האישיות שלך ולא את מכלול הגישות השונות. פגישה עם דעה אחרת היא כמו קבלת 'חוות דעת שניה' ברפואה שיכולה להציל חיים.
אבל כדי שהפגישה תצליח נדרשת 'פתיחות' ו'סובלנות'. להכיר בכך שמי שחולק עליך -אינו נגדך, אלא רוצה את טובת החברה כמוך. הוא פשוט מייצג גישה אחרת – שכנראה מייצגת גם פלח מסוים מהלקוחות (שיכולים להיות) שלך.
ברמה המעשית זה אומר לשתוק ולהקשיב. לתת לזולת לסיים את המשפט ולעצור רגע לחשוב על מה שאמר. אם אתם ממש מיטיבי לכת, נסו אפילו לחזור על מה שאמר הזולת כדי לשקף ולהבין אותו טוב יותר.
כך סיפרו חכמינו על 'בית הלל' – קבוצת החכמים הגדולה מתקופת המשנה: הם היו מאפשרים לחבריהם מ'בית שמאי' לדבר לפניהם ואף היו חוזרים על דברי בית שמאי לפני שהיו מציגים את דעתם האישית. כך יוצרים מחלוקת בונה וסיעור מוחות יעיל.
הרב שניאור אשכנזי, שליח הרבי ורב בית הכנסת המרכזי בראשון לציון. אחד מראשי כולל "משכן מנחם" בראשל"צ, ידוע בקישוריו המופלאים להסביר את "פשט" התורה לפני תורת הסוד, תוך שילוב תובנות רבות מחיי היום יום, לשיעוריו יש יותר ממיליון האזנות ביוטיוב ועשרות אלפי אנשים כל שבוע.
אופיר ביגל
(הטיפ הבא תלוי הרבה בתקופה שבה אני נמצא ועד כמה יש לי פנאי לפגישות לא ממוקדות, לפעמים אני אוהב ללכת לפגישה בלי אג׳נדה ולראות מה יצא ממנה)
בעיניי 90% מהפגישות בכלל לא צריכות להתקיים, או לפחות לא להתקיים פנים אל פנים.
כשמישהו (בעיקר מישהו שאני עוד לא מכיר) מבקש להיפגש איתי, אני בדרך כלל אומר: ״אפשר להיפגש בכיף, אבל אכפת לך אולי שנעשה שיחת טלפון קצרה לפני שאראה שאני באמת יכול לעזור?״. הסיכוי שאקבל ״לא״ כתשובה הוא אפסי, ואז אני ממשיך ושואל מה מטרת הפגישה.
אחרי כ10-15 דק׳ של שיחת טלפון כמה דברים יכולים לקרות:
- אנחנו מבינים אחרי שיחה קצרה שאין ביכולתי לעזור ולכן אין סיבה להיפגש.
- במקרים אחרים, אם התשובה לשאלה מה מטרת הפגישה היא לא מספיק ממוקדת (כמו ״אני חושב שיהיה נכון להכיר״ או ״בא לי קצת לדבר עם אנשים מהתעשייה״) אני מרגיש נח לומר ״אני בתקופה יחסית עמוסה לכן אם תרצה לקשקש זה אפשרי אבל אשמח שנעשה את זה בזום״.
- בשאר מהמקרים (כ-10%) אנחנו מבינים שתהיה תרומה גדולה למפגש פיזי ועכשיו שנינו נגיע הרבה יותר ממוקדים למפגש. בנוסף נוכל כבר לחדד על מה נרצה לדון לעומק כשניפגש ובכך להיות עוד יותר יעילים במפגש עצמו.
אופיר ביגל הוא יזם ומשווק אינטרנטי, הבעלים של 99Bitcoins, אתר מידע על מטבעות קריפטוגרפים מהגדולים בעולם.
אורן שץ
אם היו שואלים אותי כיצד לקיים ישיבת צוות יעילה לפני שנפל עלינו משבר הקורונה, הייתי אומר שעדיף פשוט לא לקיים ישיבות צוות בכלל.
משבר הקורונה, שהביא עמו מעבר מאסיבי לעבודה מהבית, יצרו לישיבות הצוות משמעות חדשה.
החברה שלנו (SEO ישראל) היא חברה גדולה יחסית, וצוות העובדים שלנו כולל תחומי התמחות שונים. מצד אחד נמצאים מומחי קידום אורגני, קידום ממומן ואנליזה, ומצד שני אנשי ניהול משרד, הנהלת חשבונות, מכירות והנהלה. מסיבה זו מטרת ישיבות הצוות שלנו איננה מקצועית כלל. מטרות מקצועיות מטופלות במסגרת ישיבות מצומצמות יותר.
חשיבות ישיבת הבוקר
המטרה העיקרית של ישיבת הצוות בתקופת עבודה מהבית היא הגדרת מסגרת ברורה ליום העבודה.
הנושא הופך לקריטי כאשר העובדים אינם מורגלים לעבודה מהבית לאורך זמן. אנחנו מקיימים פגישת וידאו באמצעות Teams Microsoft בכל בוקר.
בפגישה זו כולם חייבים להיות נוכחים, ולהיות עם וידאו פתוח. כך ניתן לראות שכולם נמצאים ושכולם בסדר. עם זאת, חשוב לשמור על ישיבה זו קצרה עד כמה שניתן!
בתחילה ביצענו גם ישיבת וידאו של סוף יום, אך מאחר ועובדים רבים ביקשו לבצע התאמות בחלוקת שעות העבודה במהלך היום, נשארנו לבסוף עם ישיבת הבוקר בלבד. עם זאת, בסוף השבוע אנחנו מקיימים ישיבת צוות של סוף שבוע (רצוי עם דרינק), שהמטרה שלה היא בעיקר חברתית.
הפרדה בין זמן העבודה לזמן הפרטי
כאשר המשבר היה בשיאו (בתקופת הסגר הראשון), הקפדתי להגיע לכל ישיבה מגולח ולבוש בבגדי משרד.
המטרה – לשדר אל תוך החברה (עד כמה שניתן) תחושה של עסקים כרגיל. הגילוח והלבוש יצרו גם אצלי בראש את ההפרדה הברורה בין יום העבודה לבין הזמן הפרטי בתוך בית המשמש את שניהם.
אורן שץ הוא המייסד והמנכ"ל של חברת SEO ישראל, מחברות השיווק הדיגיטלי הוותיקות והגדולות בארץ. מרצה בכנסים, סמינרים ומומחה בקידום אתרים מן המובילים בארץ עם מעל 16 שנות ניסיון.
ים רגב
פגישות שאני מנהל, בין אם בחברות שאני מייעץ להן או עובד בהן, מנוהלות באופן הבא:
תמיד מייצרים בריף (לא בפגישות התנעה) שבנוי מהאלמנטים הבאים:
- סקירה כללית- 2-3 משפטים על "מה אנחנו עושים פה".
- מטרות שרוצים להשיג בפרויקט הזה (KPI's).
- ,Timeline מי עושה מה (יוצג תמיד בתוך בטבלה).
בנוסף אני משלב אלמנטים לדיון וקצת רקע (כתבות שאני מבקש לשיקראו, דאטה שצריך לעבור עליו מגוגל סטודיו / אנליטיקס) וכו'. זה השלב הראשון.
בשלב אני משכפל את הבריף הזה כפול מספר האנשים שהולכים להשתתף בפגישה ומוסיף חלק למטה, למעשה מה אני רוצה מהם לעשות. לדוגמא, אם יש UVP חדש, נותן את הסקירה שהזכרתי ומבקש מכל אחד לתת 25 דוגמאות של UVP לצורך העניין, אני נותן להם זמן שצריך להחזיר לי את זה לפני הפגישה ואז לפני הפגישה אני עושה מיזוג לכל המסמכים האלו. לוקח 5 אנשים כפול 25, שם את כל המשפטים בפנים ומתחיל קצת לזקק אותם, משאיר לי בסופו של דבר את הטופ 20 וכך מגיעים לפגישה שכבר כולם לעוסים, מהודקים מיושרים.
בפגישה עצמה מה שנשאר חוץ מלעשות קצת צחוקים בהתחלה זה למעשה לעבור על המשפטים או על ה- UVP שהם יותר רלוונטיים לנו עם הזוויות השונות שלהם. זה הטיפ שלי לניהול פגישוץ "מרחוק" באופן סופר יעיל.
דבר נוסף שאני מציע לאמץ בחום קשור דווקא לזמני הפגישה.
אם מישהו שולח לי זימון של יותר מחצי שעה אני בד"כ אגיב לו שאני מאמין שמה שלא נספיק בחצי שעה לא נספיק גם ב- 45 דקות ובטח לא בשעה. אני מבקש מאנשים לשלוח אג'נדה לפני שקובעים פגישה ומוסיף לה את ההערות שלי בגוגל דוקס, את הסעיפים שהייתי רוצה לעבור ולשמוע מהם. זה כבר מיישר את כולם, שם אותם על הקצה של הכיסא בקטע של פוקוס וגם עושה את כל הפגישה פי אלף יותר אפקטיבית ופרודקטיבית.
זה גם סנן מעולה – מי שלא מוכן לצרף אג'נדה אני לא נפגש איתו.
ים רגב, יזם ואיש שיווק בכיר, בעל ניסיון של יותר מ- 15 שנה, מומחה ביצירת אסטרטגיות שיווק מלאות וממוקדות צמיחה.
אריאל הוכשטדט
הפגישה הכי יעילה היא זו שלא קיימתם. בטלו אותה.
פגישות רבות מתוכננות מראש ביומן ומגיעים אליהם אנשים שמנסים לאלתר על מה נדבר היום. בזבוז מוחלט של זמן רב של אנשים.
א. לכל פגישה חייבת להיות אג'נדה שמוגדרת מראש ומאושרת אתכם יום קודם. בדקו יומיים מראש עם מי שמוגדרת מנהלת הפגישה מה התוכנית לפגישה והאם היא מצדיקה אותה. אם תבטלו את הפגישה ברגע האחרון כי הבנתם שאין אג'נדה ואין על מה לדבר, זה ייראה לא רציני ויפגע באנשים ששינו את הלו"ז כדי להגיע אליה.
ב. אם זה מרגיש שכבר יותר מדי פגישות האג'נדה מאולתרת ברגע האחרון, או שהפגישה בנושא קבוע, אבל אין משימות פרקטיות שיוצאות ממנה, בטלו את הפגישות כליל, או לפחות רווחו אותן.
אריאל הוכשטדט, לשעבר מנהל השיווק של Gmail ומנהל השיווק לעסקים של גוגל ישראל וכיום יועץ לעסקים בבניית אתרי אינטרנט.
אלי בן סימון
טיפ לניהול ישיבות.
לעולם אל תחשוב שאתה החכם בחדר!
הקשבה היא החלק החשוב ביותר. תמיד תן לכולם להגיד את כל מה שיש להם להגיד.
כך תקבל המון מידע הנחוץ לך לקבלת החלטות.
לרוב תופתעו כמה תועלת ארגונית ניתן להפיק מלהקשיב לאנשים.
בני אדם הם יותר פרודוקטיביים, יצירתיים ובטוחים בעצמם אם באמת מקשיבים למה שיש להם להגיד מבלי שמבטלים אותם ונכנסים בחוסר סבלנות לדבריהם.
גם אם לא הסכמתי לרעיון של מישהו אני אתמקד בעשרה אחוז שכן הסכמתי איתו – זה מעודד יצירתיות.
תמיד תגידו כן ו.. כך תפתחו אמפתיה וחיוביות.
המון רעיונות טובים הולכים לאיבוד לחינם בעולם הזה.
אלי בן סימון הוא מנכ"ל נטפים מקסיקו. דירקטור בנטפים, יו"ר דירקטוריון חממת InNegev, שותף מנהל בקרן הון סיכון SIBF ויו"ר במספר חברות נוספות.
נדב ברנדשטטר
דבר ראשון, למרות שאנשים מתנגדים לישיבות, אני חושב שמנהל בדרגה מסוימת אמור להיות רק בישיבות.
בכל עת שאני יושב עם המחשב יהיה איתי אדם נוסף במטרה שאקבל נתונים על מה שמתרחש בחברה או שאעביר נתונים / משימות לביצוע.
רוב יומי עובר בפגישות עם אנשים (בין אם זה אחד או ארבעה וכו') וכשאני לא עם אנשים אני בעיקר מתקשר בוואטספים (על המיילים שלי עונה העוזרת האישית).
ה-טיפ שלי הוא שלכל פגישה חייב להיות ארכיטקט פגישה, אסביר 🙂
אצלנו במשרד יש כל יום ישיבת מכירות, כבר 5 שנים שלא ביקרתי בפגישה הזאת אבל אני יועד בדיוק מה השלבים שלה באופן שיטתי.
בכל פגישה מציג כל משתתף את הפעולות של יום האתמול והתכנון ליום הנוכחי. באופן רנדומלי בוחרים עובד ונכנסים להתכתבויות שלו ומנתחים אותן כולם יחד.
מבנה הפגישה הזה מאפשר שלכל הנוכחים בפגישה תועלת אמיתית.
ארכיטקט פגישה הוא זה שאמור להפריד בין עיקר וטפל בפגישה, ללא הפרסונה הזאת הפגישה עלולה להיות בזבוז זמן נוראי ולא משנה אם היא תתקיים בעמידה, ישיבה או אם היא תהיה 5 דק' בלבד.
ארכיטקט הפגישה, הוא זה שיקבע את איכות הפגישה, בין אם הוא נמצא בה ובין אם לא.
לבקש טיפ אחד לניהול פגישה זה דומה לשאלה "מה הסוד לפיתוח מוצר טוב?" יש רק סוד אחד – מנהל מוצר טוב.
בWebPick הטמענו ארכיטקטורה של פגישות בחברה שכל העובדים מכירים.
יש פגישות שצריכות לקרות כל יום, כל שבוע, כל בחודש, כל רבעון ופעם בשנה – כולן נמצאות נמצאות במערכת שמבקרת (CRM, Monday או כל מערכת אחרת שמתאימה לכם) האם הפגישות האלו התקיימו, מה התוצרים שלהן ומה קורה איתם.
זה כמו מוצר, שהכל ביחד מתחבר – אסטרטגיות, יעדים, מעקב ביצוע מהדברים הגדולים ועד הדברים הקטנים.
נדב ברנדשטטר הוא מייסד ומנכ"ל קבוצת וובפיק (WebPick), אחת משחקניות המוניטיזציה (הפיכת תנועה לכסף) והפרסום הגדולות כיום בעולם. לוובפיק יש 20 חברות בת שמעסיקות 400 עובדים בארץ ובעולם.
איתן עזריה
ישיבת צוות של אלופים
אחד הרגעים החשובים בחייהם של ספורטאי-עילית לפני תחרות זו השיחה שלהם עם המאמן רגע לפני העליה לתחרות. ומאמן טוב זה האדם שיודע להביא את הספורטאים שלו לרמת הלחץ האופטימלית ברגע האמת בתחרות – לא לחוצים מדי, ולא שאננים מדי, באיזון מושלם. וכך גם בפגישת צוות ניהולית.
אחת הדרכים הקלות להביא אנשים לתפקוד מקסימלי היא הצבת מטרות לפי 4 הקריטריונים הבאים שהוכחו מחקרית כמשפרי ביצוע אנושי בסביבת לחץ, ודאו שיש אותם לכל איש צוות:
1. ספציפיות המטרה – יש הבדל בין ״תמכור כפי יכולתך״ ליעד ברור כמו בצעו 8 פגישות הצגת מוצר. ודאו שלאנשים יש מדדי דרך יומיים ברורים לפני שמתחיל היום.
2. דרגת קושי של המטרה – המטרה היומית צריכה להיות ברת השגה ובו זמנית מאתגרת. ודאו שהמטרות של האנשים שלכם אינן קלות מדי (ואז אין דרייב להתאמץ) ולא קשות מדי (ואז אין סיכוי, אז למה להתאמץ), אלא בדרגת הקושי המתאימה להם, כלל אצבע שאני אוהב זה 20-30% מעל מה שהם כבר יודעים שישיגו בוודאות. אם אני יודע לייצר 3 מכירות ביום אז 15 מכירות זה גבוה מדי, מצד שני 2 מכירות זה קל מדי, אז 4-5 מכירות זה כבר מטרה מעניינת ומאתגרת.
3. קרבת המטרה – שילוב בין מטרות קצרות ורחוקות יביאו לכם את המדליה. מסתבר שהקומבינציה המושלמת לשמור על אנשים במוטיבציה לעבר מטרה היא לוודא שיש להם מול העיניים גם את המטרה הקצרה היומיומית, וגם את המטרה הרחוקה (ששומרת על הדרייב), כך נייצר רמת מתח בריאה, ״אם אעשה 8 פגישות היום אתקרב ליעד ולבונוס שלי״, הראו לאנשים שלכם איך עמידה באתגרים וביעדים היומיים מכינים את הקרקע לחזון הגדול שלהם.
4. קבלת המטרה – כל מה שכתבתי לא שווה אם אנשי הצוות לא הסכימו לקבל על עצמם את המטרות הללו, לקחת עליהן בעלות ולהפוך אותן לשלהם מרצון – הרי היא לא תתגשם מעצמה נכון? זה שאתם מציבים להם מטרות ויעדים כי אתם הבוסים זה עדיין לא חזק כמו שתגרמו להם להגדיר מטרות שהן ייקחו עליהם בעלות מרצון. אז אל תציבו להם מטרות, אלא תשאלו ״מהן המטרות שאתם בוחרים לקחת עליהן אחריות היום?״
מה עכשיו? אל תחכו לפגישה כדי להחליט עם הצוות שלכם ״מה תשיגו היום״, בקשו מהעובדים שלכם להגיע לפגישת הבוקר עם המטרות שלהם מנוסחות מבעוד מועד על פי 4 התנאים להצבת מטרות.
בהצלחה אלופים.
איתן עזריה, מייסד חברת ״המנטאליסט״ המובילה אנשים להישגים ותוצאות באמצעות האימון המנטאלי; סופר; מרצה ויועץ מנטאלי בינלאומי לחברות וארגונים כמו נייקי, זארה וחברות ממשלתיות.
מאמנה המנטאלי של אלופת המדינה בכדורגל שלוש שנים ברציפות (2018-2016) הפועל באר שבע; ומאמנה המנטלי של מכבי חיפה בהווה. ראש חוג האימון המנטאלי בביה"ס למנהלים באוניברסיטה הפתוחה.
8 מחשבות על “ניהול פגישות פרודוקטיביות: המומחים עונים”
האמת רכשתי לא מעט ידע תודה רבה לך
כתבה מצוינת – מעניין לראות את כל מומחה בתחומו העלה דגשים מעט אחרים אבל בסופו של דבר המפתחות להצלחה פשוטים וצריך רק לדייק אותם :
הקשבה וקבלה של דעות שונות
תכנון מראש ו- action items בסוף
ישיבות קצרות של 30 דקות
הצבת יעדים והצמחת המנהלים בארגון גם תוך כדי הישיבות
תודה אסנת קפלן
בינתיים קראתי את הכתבה המלאה ומצאתי שאני מסכים עם שאר העצות, מלבד העובדה שמרביתן עצות טקטיות ולא אסטרטגיות, כמו שמתחייב מאימוץ מודל עיסקי שונה שעשוי לשפר את הפרודוקטיביות מזעומה (ומתישה את בעל הפירמה ושאר המנהלים) לגבוהה במיוחד.
מסכים אתך בהחלט, Idan Ben Or, בנושא הפרודוקטיביות הזעומה בעבודת ניהול משרד שיווק דיגיטלי. אם כי עוד לא קראתי את הטיפים שתרמו המרואיינים הנכבדים, חשוב לי לציין את שלושת הפעולות שכל אחת מהן היא לדעתי תנאי הכרחי ליצירת פרודוקטיביות מירבית בניהול משרד שיווק דיגיטלי, ושלושתן יחד הן התנאי המספיק:
1. לאמץ מודל עיסקי של עבודה ללא לקוחות.
2. להימנע מלראיין מועמדים לעבודה שמחליפים מקום עבודה מדי שנתיים.
3. בחלק מהזמן הרב שמתפנה יש להנהיג ישיבת צוות שבועית (כולל המזכירה!) בת 3-4 שעות, ולדאוג שהיא לא תתדרדר להשמעת דיווחים על מה שכל אחד כבר עשה, אלא לחשיבה יצירתית וביקורת מנומקת על מה שראוי להיעשות.
כתבה מעולה ממש
תודה
יש פה כמה טיפים מצויינים.
תודה
מעניין מאוד!
אני חושב שכדאי לך לפרסם עוד כתבות מהסוג הזה, שאפו.
מעולה!
הלוואי שבמגזר הציבורי יישמו חלק מהדברים שכתובים פה.